Wednesday, June 28, 2006

Meshech Chochmah on David and BasSheva


משך חכמה על דברים פרק ל פסוק ב
הענין דאמר סוף יוהכ"פ (יומא פו:) ה"ד בעל תשובה מחוי ר"י באותו מקום באותו פרק באותו אשה וקראוהו תשובת המשקל (ע' רוקח ריש ה' תשובה). ונתבונן נא בחטא של דוד, הלא אמרו ז"ל (שבת נו) כי לא היה גלוי ערוה דכתיב ואותה לקחת לך כו' לקוחין יש לך בה, פירוש דדריש דכתיב ואותה לקחת לך לאשה טרם ואותו הרגת בחרב בני עמון, לרמז שקודם ההריגה היה לו בה לקוחין, וכמו דדרשו פרק נושאין (ירושלמי יבמות יא-א) והא כתיב איש אשר יקח את א"א בא להודיעך שהיה מותר בה עד שלא ניסת לאחיו כו' (ועיין בתוס' (שבת נו ד"ה לקוחין) שנדחקו), ולא היה רק חלול השם, לכן הפליג אליו נתן הנביא רק הגזל והלקיחה מהכבשה אל העשיר שזה החטא, לא ענין הזנות, אך חסר פרט עיקרי מעיקרי התשובה והוא באותו אשה שהיה לו לגרשה ולהסירה מביתו ולא להיות לו לאשה, ואם כי רז"ל אמרו (סנהדרין קז) ראויה היתה כו', בכ"ז אין זה תשובת המשקל.
והנ"ל משום דכיון דהיתה מותרת לו מצד הדין, א"כ אם יקחנה אחר הוי נושא אשתו של מלך (סנהדרין יח, כב וירושלמי שם ב-ג) ואסור להשתמש אף בשרביטו של מלך, וכמה קשה גירושין אמרו (סנהדרין כב), כש"כ שתהא עגונה כל ימי' גלמודה, לכן לא היה באפשרי לעשות תשובת המשקל לגרשה. ובזה יש לפרש הפסוק כי אני לצלע נכון (תהלים לח, יח), שראויה בת שבע לדוד מששת י"ב (סנהדרין קז), לכן (וחטאתי) [ומכאובי] נגדי תמיד שאין בידי תשובת המשקל, ולכן ואני כחרש לא אשמע כו' כאיש אשר אין בפיו תוכחות כו' (שם יד, טו). ובזה מיושב דברי הכתוב (שמואל ב' יב, יג) באמרו חטאתי לד' אמר גם ד' העביר חטאתך לא תמות, שבדבר שיש בו חלול השם אמרו (יומא פו) לא יוהכ"פ מכפר כו' רק כו' ומיתה מכפרת, ולכן כיון שעשה תשובה אמר לא תמות אפס כי נאץ נאצת את אויבי ד' בדבר הזה, וכתרגומו דפתחת פומא דסנאך כו', כי תשובת המשקל אי אפשר, לכן יאמרו האויבים שעדיין דוד בחטאו עומד, לכן הבן הזה כו', כי מוכרח עתה להיענש, כי החילול השם אינו סר לגמרי באשר היא אשתך, ולכן לקיים תשובת המשקל בא אליו מעשה דעשרה פלגשיו שאמרו בירושלמי סנהדרין פ"ב הלכה ג' מלמד שהיה דוד מקלעתן ומקשטן ומכניסן לפניו בכל יום ואומר ליצרו הרע תאבת דבר האסור לך חייך שאני מתאיבך דבר המותר לך, וכן מעשה דאבישג, אך לא באותה אשה, [הגם שהיו הפלגשים עגונות לא
חשש לעיגון שלהם הואיל ולא פשע בזה במה ששכב אבשלום

עמהן, אבל בבת שבע פשע אם הוציאה, לעגנה זה אי אפשר. ועיין במש"כ רבנן בתוס' לענין חטא בשביל שיזכה חבירך לחלק באופן זה ריש שבת (דף ד ד"ה וכי) עיי"ש], ורבנן דקיסרי אמרי (שם בירושלמי) שמן הדין היו אסורות לדוד, מה כלי הדיוט שנשתמש בו הדיוט אסור למלך כלי מלך שנשתמש בו הדיוט כו', והכוונה דסברי דאנוסת ומפותת אביו מותרת להדיוט (יבמות צז), א"כ לפי מה שהחזיקו את אבשלום למלך הלא מותר להשתמש בשרביטו של מלך וכמוש"א (סנהדרין כב) אבישג מותרת לשלמה כו', ולכן אסורה אחרי זה לדוד, ותו ל"ק מה שהקשה המל"מ (ע' פרשת דרכים דרך המלך דרוש יב) הא כלי קדש שנשתמשו להדיוט מותרים לגבוה, דז"א דשם נשתמשו באיסור משא"כ כאן, ודו"ק, ואידך סבר דמפותת אביו אסורה וא"כ נשתמש באיסור, לכן מותרת לדוד כיון שלאבשלום היתה אסורה אף לפי מה שהחזיקוהו כמלך, ולכן אמר חייך שאני תואב לך דבר המותר.
וזה שאמר (תהלים ג) מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום ד' מה רבו צרי רבים קמים עלי רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו וכו' ואתה ד' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי, שכבר אמרו רז"ל (ברכות ז:) מזמור לדוד קינה לדוד מבע"ל, ולפ"ז א"ש, דרבים הקמים עליו דואג ושמעי ב"ג וסיעתו אשר אמרו כדברי נבל (שמואל א' כה, י) רבו עבדים המתפרצים מפני אדוניהם כו', ואמרו עליו שבליסטאות קיבל המלוכה, ובזה אמרו בירושלמי סוף הוריות (ג-ב טו:) דאין לזה דין מלך ולכן מיהוא בן נמשי ואילך לא נתכפרו בשעיר יעו"ש, ולפ"ז שאין לו דין מלך הלא חסר לו עיקר מעיקרי התשובה שלא הוציא את בת שבע מלהיות לו לאשה ואין ישועתה לו באלדים סלה, ואילו קם עליו אחד מקרובי שאול וכיו"ב הלא ודאי היו אומרים כן, אבל כיון שקם עליו בנו והיו העומדים עמו בעצה אומרים שדוד מלך מפי ד' ושייך המלוכה לבנו, רק שהוא סר מדרכו הטובה   ובבחירתו קלקל מעשיו וראוי להמליך את בנו, א"כ לא היה רשאי לגרש בת שבע שלא יעגן


וא"כ תשובתו מועיל אם יעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב עוד לכסלה (רמב"ם ה' תשובה ב-כ) לכן אמר בברחו מפני אבשלום בנו, ד' רבים אומרים לנפשי אין ישועתה כו' וכעת נפל זה כשמחזיקים ביד אבשלום מצד שהוא בני, ואתה ד' מגן בעדי, פירוש אתה היודע תעלומות לב שתשובתי בשלמות, כבודי, שאתה מראה לי שדין מלך יש לי, ומרים ראשי, בזה אתה מרים ראשי, ולכן בשבע בן בכרי אמר (שמואל ב' כ, ו) כי עתה ירע לנו כו' מן אבשלום, ששבע אמר שבליסטאות ובאלמות נטל המלוכה, וא"כ אינו שב דוד כלל מחטאו, ולכן אמר שמעי בן גרא בעת ששב לבקש רחמים ממנו (שמואל ב' יט), וא"כ הלא כל מבין יאמר כי אינו שב באמת ועדיין במרדו עומד רק שמתיירא מפניו אחרי אשר שב להמלוכה, לכן אמר כי ידע עבדך כי אני חטאתי, פירוש שמתחילה סבור שהשם רוצה להסירו מהמלוכה עלה בדעתו כי בטח בצדיה הרג כל בית שאול ובעצתו נהרג הבן איש בושת ואבנר וכיו"ב, אבל עכשיו יודע ברור שזה רק לייסרו על חטאו בב"ש, אבל הוא נשוי פשע אהוב לד', לכן יודע בטח כי לא אשם בדבר בית שאול, וזה אך בידיעה, לא בהראות בפועל, כי אין תשובת המשקל להראות שמתחרט הוא, לכן אמר שם אל יחשב לי אדוני עון ואל תזכור כו' לשום המלך אל לבו, פירוש, אף שהוא מדין מלך אינו יכול לעשות תשובת המשקל, בכ"ז יודע כי מתחרט הוא בלבו ולבו חלל בקרבו וזה רצוי לד', לכן כי ידע עבדך כי אני חטאתי בידיעה, אם כי איננו יכול לעשות תשובת המשקל, וזה ראשון לכל בית יוסף (שם יט, כא) כמדרשו אחי יוסף גם כן כזה (ברד"ק שם, ילקוט שמואל קנא טז). ונפלא מאמרם במדרש שוחר טוב (פ"ג, ילקוט שם) והנך ברעתך אסקופי של בת שבע מהלך לפניך, פירוש שעדיין לא עשית תשובה ולא גרשה לכן עדיין הנך ברעתך.
ובזה א"ש דמאן דאמר (יומא פו:) עבירות שהתודה עליהן יוכ"פ זה וכו', דלא קשה מקרא דפשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד דמביא ראב"י, משום דלא היה יכול לעשות תשובת המשקל.

1 Comments:

Blogger sparki said...

Where can I get a daily schedule for the sedarim in Melachim?

12:32 PM  

Post a Comment

<< Home